רוסית ערבית אנגלית ספרדית צרפתית גרמנית איטלקית
למגזין הדיגיטלי
למגזינים הקודמים
 
 
מבזק  חדשות
 
 
 
דף הבית >> יופי! של ציפורניים >> על קצה הציפורן
 

 

 

 

 

 

 לפני                                      אחרי

שמירה על הגב, טיפול בפטרת, טיפול בציפורן חודרנית וטיפול בוורידים וכלי דם בולטים בקרב חולי סכרת, הם רק חלק מן התחומים שמעסיקים מאוד פדיקורסטיות בעבודתם היומיומית. להלן עדכונים אחרונים בתחום

ליאת עיני

 כמה פעמים בשנה, נערכים כנסים ומפגשים מקצועיים של פדיקורסיטיות. מפגשים אלו, מועטים יחסית לשאר מקצועות הקוסמטיקה. הצמאון המורגש של נשות המקצוע לחידושים ולדיוק בעבודה מצד אחד, והדגשים של המרצים המקצועיים תוך הקפדה על החשיבות הגדולה של הידע, הלימוד והכרת החידושים – רק מדגישים את הצורך בקיום ארועים מסוג זה ובהפצת החומר הלימודי. הכנס הארצי המקצועי לפדיקור של התנועה הקיבוצית, אותו מארגנת בקביעות כבר כמה שנים שוש נסל, הוא רק אחת הדוגמאות. להלן עיקרי הדברים שנאמרו בכנס שנערך לאחרונה. 
עצות לעבודה נכונה ברטה ריימן, קוסמטיקאית ופדיקוריסטית בכירה
טיפול בפטרת הרגל ובפטרת הציפורנים  - "חשוב מאד שקודם כל המטופל יעבור אבחון רפואי ורק אח"כ יגיע לטיפול אצל הפדיקוריסטית, מכיוון שאי אפשר לדעת בוודאות שמדובר בפטרת. יכול להיות שהוא סובל מפסוריאזיס או מתהליך שלפוחתי למשל", אומרת ברטה ריימן, קוסמטיקאית ופדיקוריסטית בכירה. "מאוד חשוב לעבוד עם רופאי עור. זו מערכת גומלין טובה וחשובה - רופאים יכולים להציע תרופות טובות שיכולות לעזור ללקוחות; כאשר אתן שולחות לקוח לרופא הדבר משדר שאתן אמינות. במצב שבו יש לכן מעט ידע בנושא זה גם יכול להיות מסוכן. האבחון לפטרת אצל רופא נמשך  כשלושה שבועות. אם לקוח מגיע אליכן במצב שהציפורן מרוממת מאד ויש לחץ כשהרגל בתוך הנעל, אפשר להוריד חלק קטן מהציפורן, אבל חשוב לא להרוס אותה כדי לא לפגוע באבחנה של הרופא.
טיפול בציפורן חודרנית - "חשוב תמיד לעבוד עם כפפות ואני גם מאוד ממליצה לעבוד עם מסכה לפנים, כדי לא לנשוף את אבק הציפורנים. לפני שמתחילים לעבוד, משרים את רגלי הלקוח במים, או לחילופין עובדים 'על יבש' ומחטאים. כדאי להמליץ ללקוחות ללכת עם אצבעון מסיליקון כשהולכים עם נעל סגורה. פדיקוריסטית גם יכולה למכור אצבעונים כאלו כשירות ללקוחות.
אני משתמשת בראש חד פעמי מתכתי 'חכם' (שעבר חיטוי). אני לא עובדת במקום מסוים באצבע, אלא 'מטיילת' על הציפורן. אני מתיזה על הציפורן שמן היוצר כושר החלקה טוב ונוח לעבודה. אפשר לנקות עם הכפית את העור מסביב לציפורן ואז אין צורך לגזור את העור. כדי לעצור את הדם, מומלץ מאד להשתמש באבן מרגלית (שגברים משתמשים בה בגילוח). מאחר ואי אפשר להעביר אותה מרגל לרגל הפתרון הוא לשפשף את האבן עם פומפייה, להפוך אותה לאבקה ולשים את האבקה בתוך קופסא. כשצריכים להשתמש, לוקחים קיסם רטוב מעט, טובלים אותו באבקה ומניחים אותה על המקום המדמם. זה עוצר את הדם שלקוחות, כידוע נבהלים ממנו. ניתן להשיג אבן מרגלית בבתי מרקחת. סביאור לא עוזר לעצירת הדם ולכן אבקת האבן היא פתרון מצוין. אני משתמשת באקסילטו בעל כפיות משני צידו ואני מנסה להרים את הציפורן. אפשר לנסות להרים אותה גם מלמטה. כשהציפורן כואבת, לא כדאי לשייף בצד. חשוב להרים טוב את הציפורן. ניתן לאלחש את האזור עם קלנדולה-שמן ציפורן. לוקחים ראש ארוך ודק במטרה להוריד ולשחרר את עובי הציפורן (ולא לנקות מסביב). בעדינות משייפים את הציפורן. לאחר השיוף עדין נוגעים בציפורן כאשר הראש צמוד לציפורן ולא לצד העורי. נוגעים ומרפים. חשוב מאד לא לעבור את אמצע הציפורן. מטפלים מלמטה עד אמצע הציפורן, ככל שמתפסים יותר מעלה, יכול להיות שיהיה זיהום.
בהמשך, משתמשים בצבת פינית ומחזיקים אותו כמו אקדח. חשוב שהפדיקוריסטית תתמוך עם האצבע בלהבים ותעצור את הצבת. משתמשים בזכוכית מגדלת - מתחילים מלמטה כשהיד נטויה, 'נכנסים' פנימה מלמטה בעדינות, מרימים את הלהב וזזים הצידה. חשוב לא לגזור יותר מידי אלא להשתמש בלהבים וכך תמיד אפשר 'להיכנס' שוב ולהזיז עוד. לאחר מכן, 'נכנסים' עם התעלה מתחת לציפורן ובודקים שלא נשארה חתיכה. באמצעות התעלה אני משייפת את הציפורן בעדינות רבה. מומלץ לסיים טיפול במשחת "ויטה מרפן", בעלת כלור אקסדין, (שניתן לקנות בקופת-חולים ובבית-מרקחת). החומר נצמד לעור והקשר הכימי הזה נשאר כשש שעות. כדאי לשים טיפה בכל טיפול פולשני. משחת "ביופין" לא יעילה נגד זיהומים. במידה ופצעתן את הציפורן של הלקוח, כדאי לתת לו משחה למשך ארבעה ימים ולהמליץ לקנות משחה כזו שתהיה לו בבית. לא רצוי להשתמש במשחות אנטיביוטיות  כגון משחות עיניים מכיוון שיש בהן רגישויות.
מומלץ לבקש מלקוחות המגיעים עם סדקים רבים ברגלים, למרוח ויטה מרפן למשך ארבעה – חמישה ימים ולעטוף את הרגל בניילון נצמד (כדי שהחומר ייספג טוב יותר). חשוב להמליץ על מריחת קרם רגליים באופן קבוע. פעמיים בשבוע למרוח קרם רגליים, לעטוף אותן בניילון נצמד ולהשאיר את הניילון כשעה על הרגליים. פעולה זו עוזרת לקרם להיספג טוב בעור. כאשר אוטמים את העור בעזרת הניילון, הוא מבריא מהר יותר. הטיפול לעולם לא מתחיל ומסתיים במכון, אלא אצל המטופל בבית. חשוב להסביר למטופל מדוע חשוב למרוח קרם רגליים. אנו נולדים עם מעט בלוטות חלב, במשך השנים בלוטות החלב מפרישות פחות חלב וכתוצאה מכך אין לנו שימון טבעי, לכן הקרם מסייע לפעולת השימון.  

טיפול בציפורן חודרנית  - יונתן קפלן, פודיאטר

ציפורן חודרנית היא ציפורן שצומחת בתוך הבשר של האצבע, בדרך-כלל באזור הקצה הצדדי של האצבע. "הגורמים לציפורן חודרנית יכולים להיות ציפורן דקה, צדדים חדים מאד, לחץ על הציפורן או רקמה שמסביב לציפורן שנגרם מנעלים או גרביים או טראומה", מסביר יונתן קפלן, פודיאטר (מומחה לכף רגל) "ישנן שני סוגי כאב: כאב חזק וחד הנגרם מחדירת חלק מקצה הציפורן וכאב שמגיע בצורת דפיקות או פעימות בגלל דלקת. לעיתים מטופל יתלונן שאפילו לחץ מכלי מיטה גורם לכאב בלתי נסבל.
כיצד נראת ציפורן חודרנית?
 "קצה הציפורן יראה סימני דלקת בדרגות שונות. החלק החודר את הציפורן לא יראה לעיתים לעין עקב נפיחות הרקמה בקצה או עקב בשר פרא ('Hypergranulation'). אם רקמת  ה-  'Hypergranulation ' קיימת, היא עלולה להתרחב ולכסות חלק ממשטח הציפורן. בנוסף, היא עלולה להתרחב יותר מהיקפה הרגיל של האצבע, מצב שיראה כמו גוש חי אדום ורך. במקרים רבים תהיה הפרשה זיהומית ואולי יהיו בעיות נוספות כמו התכייבות, צלוליטיס 'דלקת רקמה תת עורית' או לימפאנג'יטיס (דלקת כלי לימפה) ולימפדניטס (דלקת בבלוטות המיבצה). למקרים רבים אחרים של ציפורן חודרנית יהיו סימנים של הייפרידרוסיס (עור לח במיוחד) ומשטח ציפורן דק. ככל שהציפורן ממשיכה לגדול, החלק החודרני ממשיך להיכנס לתוך הבשר. הרקמה הפצועה מגיבה בתהליכי דלקת. אם ההפרעה מתמשכת, היא תגרום לדלקת כרונית ובאותו זמן כלי דם קטנים ורקמה סיבית (fibrous tissue) צומחים במהירות בניסיון לרפא את האזור הפגוע. אם הגירוי מהחלק של הציפורן ממשיך, הוא מייצר רקמת גרנולציה (Hypergranulation tissue- בשר פרא), באופן מיותר. מאחר שעצבים מתחדשים באיטיות רבה יותר מכלי דם ורקמה סיבית, בדרך-כלל לא מוצאים עצבים בבשר פרא, אך אם המצב ממשיך ומחמיר, העצבים יתחילו לגדול בתוך גוש רקמת Hypergranulation. מכל הסיבוכים הללו, אחד או יותר יכולים להיות נוכחים באצבע.
אופן הטיפול
"מוכרחים ללכת לפי אמצעי הזהירות האנטיספטי (חיטוי). חשוב לבדוק בזהירות את צד הציפורן עם מכשיר כמו פצירת 'Blacks' כדי לקבוע את הגודל, הצורה והכיוון של הציפורן החודרנית. הדבר אפשרי במקרים שאינם חריפים או כשמדובר באנשים שלהם בעלי סף כאב גבוה. מטרת הטיפול  היא להוציא את הגורם המפריע (ורק כמה שנדרש!). החוד תמיד יימצא מאחורי בשר הפרא. אם החוד נמצא באזור קרוב יותר לחלק הציפורן החופשי-קדמי, יכול להיות שמספיק רק לגזוז בזווית את החלק החודר עם גוזז ציפורניים. לאחר הוצאת החלק, צריך לשייף את צד הציפורן עם מכשיר פצירה 'Blacks' כדי להשאיר אותו חלק עד כמה שאפשר. צריך לחבוש את האזור עם משחה אנטיספטית או אנטיביוטית ולעשות טיפול שומרני יום יומי עם אמבטיות מלח או פולידין למשך רבע שעה ולחבוש מחדש בכל פעם למשך מספר ימים. במקרים מסובכים יותר של חודים עמוקים, שקרובים יותר לשורש הציפורן, יהיה צורך להוציא חלק גדול יותר מהציפורן. במקרים אלה יש צורך בניתוח לציפורן החודרנית וטיפול שורש. מקרים אלו מחוייבים בהרדמה מקומית אצל מומחה מקצועי כגון רופא למחלות כת הרגל (פודיאטר-Podiatrist). גם במקרים שיש למטופל סף כאב נמוך או שהוא נחשב ל'סיכון גבוה' (לדוגמא: חולי סכרת), אני ממליץ שלא שלא לטפל בציפורן ומומלץ להפנותו לפודיאטר.
עצות לגזיזת ציפורנים לחולי סכרת (להמליץ ללקוחות הרלוונטיים):

  1. רצוי לגזור את הציפורנים אחרי האמבטיה.
  2. גזור לפי צורת האצבע.
  3. אל תגזור את הציפורנים לאורך קצר מידי.
  4. לעולם אל תגזוז את הקצוות הצדדיים של הציפורנים לעומק. צריך לתת לציפורנים לגדול באופן חופשי מחריץ הציפורן.
  5. אל תשתמש במכשיר חד כדי לנקות את קצה הציפורן או את חריץ הציפורן.
  6. אם הציפורנים כואבות או קשה לגזור אותן, התייעץ עם פודיאטר". 

בעיות ורידים וכלי הדם בחולי הסוכרת ד"ר יאיר גלילי

"לחולי סוכרת קיים סיכון של קטיעת רגל הגדול פי 40 מהאוכלוסייה הכללית", מסביר ד"ר יאיר גלילי, מנהל היחידה לטיפולי ורידים במכון מור ורופא בכיר מומחה לכלי דם, המרפאה לפצעים בביה"ח תל-השומר. "חשוב לדעת שניתן למנוע או להפחית באופן משמעותי את הסיבוך המוביל לקטיעת רגליים. בקרב -85% מחולי הסוכרת שעברו קטיעה ניתן היה לזהות מאורע שניתן למניעה שגרם להופעת הפצע כגון חבלה קלה בכף הרגל או פדיקור לא זהיר לציפורן. הבעיה היא שברגע שכבר הופיע פצע ברגל של חולה סוכרת, המצב עלול להתדרדר במהירות ובשל השכיחות הגבוהה יחסית של חסימות בכלי הדם ברגלי החולים הסוכרתיים, לעיתים קרובות צריך לבצע ניתוח מעקף כלי דם על מנת להבריא את הפצע. ניתוחים אלה הינם מורכבים, בעלי שיעור סיבוכים גבוה ולפי כך כדאי מאד לא להגיע לשלב בו נזקקים לניתוח מסוג זה. ישנם שלושה סוגי פצעים אשר יכולים להופיע גם בשילובים:
כיב, ממקור חסימת עורקים, בדרך-כלל מופיע בבהונות ובחלק הרחוק של כפות הרגליים וכפצעי לחץ בעקבים. לרוב כשנוגעים בכף הרגל היא קרה.
כיב נוסף הוא כיב נוירופטי. לכ-80% מהחולים הסוכרתיים יש נוירופטיה, כלומר נזק בעצבים התחושתיים. כיב כזה נראה כמכתש עמוק בחלק הפלנטרי של כף הרגל ונוצר בשל לחץ מקומי מתמיד כפי שקורה במקרים של נעל לוחצת ומכיוון שאין תחושה בכף הרגל החולה, אינו מתקן את תנוחת הנעל וכך נוצר פצע. קיימת סיבה אחת לכיבים ברגליים של חולי סוכרת שרופאים ומטפלים רבים נוטים להתעלם משום מה מקיומה והיא נקראת כיב ממקור אי ספיקת ורידים. סיבה זו הינה גורם השכיח פי עשר מבעיות טרשתיות בעורקים כגורם להופעת כיבים, אולם יש לזכור שברוב המקרים ישנה יותר מסיבה אחת להופעת כיב שאינו מתרפא ברגליים.
כיב ורידי לרוב ממוקם בקרסול או בשוק. ברוב המקרים בחלק הפנימי של הקרסול. הקרסול מורחב מכיוון שיש בצקת ונפיחות שיכולות להווצר תוך מספר שבועות. הדרך היעילה ביותר לטיפול בבעיות כיבי רגליים היא למנוע את הופעתם. המודעות למניעה רחוקה מאד מלהיות משביעה רצון בכל העולם. במחקר שפורסם ב-1996 על 15,000 חולי סוכרת בקליפורניה, נמצא כי רק 6% מהם עברו בדיקה של כף הרגל במהלך השנה שקדמה לפרסום המחקר".
איך ניתן למנוע הופעת כיבים?
"אימוץ מספר עקרונות פשוטים ויעילים שכל אחד מסוגל ליישמם, עשויים למנוע חלק גדול מהופעת הכיבים: יש להשגיח שהרגליים לא יפגעו מעגלת קניות או בזמן גזירת ציפורניים. מומלץ ללכת לפחות שעה ביום כדי לעזור בפינוי הנוזלים מהרגליים. במידה ויש משקל עודף- צריך לרדת במשקל ולהפסיק לעשן במקרה הצורך. במקרה של בעיות ורידים יש להקפיד על הימנעות מעמידה ממושכת, הסתייעות בגרביים אלסטיות והחשוב ביותר, כאשר מזהים את הבעיה יש לפתור אותה. מומלץ להשתמש בקרם לחות בעיקר לאנשים בעלי נטייה ליובש וסדקים וכדאי לכל חולה סוכרת לבדוק מידי יום את רגליו כולל שימוש במראה, על-מנת לצפות בכף הרגל".
ULTRASOUND GUIDED SCLEROTHERAPY טיפול בדליות - ורידי הרגליים  - בסיוע אולטרה סאונד
"כל אחד מכיר את מראה הרגליים שכלי דם כחלחלים הנראים לעיתים כחבלים מפותלים תחת העור, בולטים מהם. אלו הן דליות ורידי הרגליים (varicose veins) . בעולם המערבי כ – 30% עד 50% מהנשים וכ- 10% עד 25% מהגברים סובלים מבעיה זו במהלך חייהם, אולם רק 10% מהם מגיעים לניתוח בשל חשש או בעיות רפואיות (למשל מחלות לב), או גופניות (למשל השמנת יתר), המונעות אפשרות לניתוח. דליות הן ורידים שטחיים נפוחים מדם שמצטבר בהם בזמן עמידה בהשפעת כוח המשיכה. תופעה זו מתרחשת בשל נזק בלתי הפיך לשסתומים חד כיווניים המצויים בורידים (אי ספיקת השסתומים), אשר אמורים למנוע תופעה זו כאשר הם תקינים. בזמן עמידה ממושכת עולה הלחץ בוורידי הרגליים פי 10 באותם חולים ובשל כך מתרחשת דליפת נוזלים מכלי הדם לרקמות ונוצרת נפיחות ברגליים. קיים גורם תורשתי להופעת התופעה, משקל עודף, הריון עלול להחמיר את הבעיה תרופות המכילות אסטרוגן כגון גלולות למניעת הריון, עמידה ממושכת או פציעות בגפיים התחתונות. במידה ולא מטפלים בבעיה, עלולה מחלת הדליות להחמיר ולגרום לכאבים, נפיחות, דלקות קשות, כיבים בעור, ויצירת קרישי דם מסכני חיים.
שלוש סיבות עיקריות לטיפול במחלת הורידים: 1. סיבה אסתטית 2. הופעת תלונות נלוות כגון: כאבים, כבדות, עייפות, צריבה. 3. הופעת סיבוכים כגון בצקות, כיבים, ודלקות הרקמות הרכות (צלוליטיס). עד כה, הטיפול המקובל היחידי לטיפול במחלת הדליות הייתה התערבות ניתוחית בה שולפים דרך מספר חתכים החל מהמפשעה את הוריד החולה ואת סעיפיו.
לניתוח חסרונות רבים הכוללים שיעורי כישלון גבוהים עד 50% זמן החלמה ממושך יחסית.
סיבוכים הקשורים לניתוח ולהרדמה כגון זיהומים, ובעיה מטרידה במיוחד והיא פגיעה בעצבים תחושתיים הגורמת לכאב כרוני ברגל בקרוב לשליש מהמנותחים. בנוסף נוצרות צלקות קבועות בעקבות מספר רב יחסית של חתכים. ישנם חולים לא מעטים שבשל מחלות רקע קשות כגון מחלת לב או גילם המתקדם אינם מסוגלים לעבור ניתוח כלשהו ובשל כך לא מקבלים את הטיפול למחלת הוורידים ממנה הם סובלים. הודות להתפתחויות במכשור האולטרה סאונד בשני עשורים האחרונים ניתן כיום לטפל ברוב החולים בטיפול יעיל המהווה חלופה מצוינת לניתוח סקלרוטרפיה בטיפול זה".

החידוש של הטיפול וכיצד הוא  מתבצע?

 ד"ר גלילי מתאר טיפול אותו הוא מבצע כבר למעלה משלוש שנים, ומעל ל – 3,000 טיפולים. "במקום להוציא את הווריד החולה באמצעות ניתוח, גורמים לו להעלם ולהיספג ללא הרדמה, חתכים, וכאבים. הפעולה מבוססת על הזרקת חומר מוקצף באמצעות מחט עדינה באופן ישיר לתוך כלי הדם. כאשר החומר בא במגע עם דפנות הכלי, נוצרת תגובה מידית של כווץ, יחד עם תחילת תהליך דמוי דלקת מוגבלת לדופן הפנימית, הגורם לבסוף להידבקות דפנות הכלי, לספיגתו על ידי הגוף ולבסוף להיעלמותו (אין צורך לדאוג, ישנם עוד קילומטרים רבים של צינורות כלי דם ורידיים ברגל הממשיכים לתפקד). בשתיים עד ארבע  פגישות טיפוליות פותרים את הבעיה לחלוטין. לאחר הטיפול זרימת הדם מהרגל מתבצעת דרך ורידים עם שסתומים תקינים וכך יורד הלחץ ברקמות הרגלים. הניסיון המצטבר בסקלרוטרפיה הוכיח כי מדובר בטיפול בטוח ויעיל עם תופעות לוואי מועטות. טיפול זה מבוצע בהנחיית מכשיר האולטרה סאונד המאפשר למקם במדויק את הוריד הגדול החולה המוסתר עמוק מתחת לעור ואת סעיפיו שלא תמיד נראים לעין.
"באופן זה ניתן להזריק באופן בטוח מהימן ומדויק את החומר המוקצף ישירות לתוך הווריד הפגום.טיפול זה הוכח כיעיל בהרבה מאשר הניתוח המקובל כיון שמכשיר האולטרה סאונד מאפשר את מה שעין אנושית אינה מסוגלת לעשות, כלומר להבחין ולטפל בכל וריד פגום המסתתר עמוק מתחת לפני העור מה שלא התאפשר עד כה בניתוח המקובל שכאמור אינו פותר את הבעיה לטווח הארוך בקרוב לחצי מהמנותחים. כאמור, שיטת טיפול זו יעילה ובטוחה מאד, נוחה למטופל, כמעט נטולת תופעות לוואי המאפיינות פעולות ניתוחיות ומתאימה אף לקשישים עם מחלות רקע שמנעו מהם עד כה לעבור ניתוח בשל הסיכון הרב שבהרדמה ובניתוח עצמו. אין כל צורך בהרדמה כללית או אזורית, והמטופל יכול לשוב לפעילות מלאה מיד לאחר כל טיפול. החומרים הפעילים נמצאים בשימוש שנים רבות ומאושרים על ידי מנהל התרופות האמריקאי (FDA) ומנהל התרופות האירופאי". 
שמירה על הגב - ד"ר לורנס בין, ד"ר לכירופרקטיקה
אחת הבעיות הנפוצות של נשות המקצוע היא הישיבה הכפופה במשך שעות ארוכות. "העלאת המודעות הכוללת תרגילים ובדיקת גב אחת לחודש יכולים להקטין ואף למנוע בעיות גב", מסביר ד"ר לורנס בין, ד"ר לכירופרקטיקה. "אם פדיקוריסטית תקדיש לפחות עשר דקות ביום לשיפור היציבה ולשמירת טווחי תנועה, אז על אף העבודה הקשה שלה היא תשפר את איכות חייה. כאשר יושבים לא נכון והגב לא זקוף, הגב נלחץ והשרירים מתקצרים, לכן חשוב לבצע בדיקה אצל כירופרקט אחת לחודש גם אם אין כאבים כדי למניעת בעיות בעתיד. חשוב לדעת שהשינויים בגוף מתפתחים לאט והכאבים פורצים בבת-אחת. לכן מומלץ לעצור את הבעיות הרבה לפני כן ואני ממליץ להקדיש לגוף בכל יום בין חצי שעה-שעה לתרגילים. 
שמירה על היציבה - "המצב הרצוי של הגוף הוא שהאוזן נמצאת בדיוק מעל הכתף. כשהמצב אינו כזה, יש חוסר איזון שהמשמעות שלו היא שאנו מפעילים את שרירי הצוואר בצורה מאומצת רק כדי להחזיק את הראש. כלומר, השרירים שעובדים יותר ממה שהם צריכי מתעייפים, מתקשים, מתכווצים, מונעים זרימה תקינה של כלי הדם והופכים להיות רגישים וכואבים. לאורך זמן, מצב כזה גורם לתוצאות עגומות, כגון שחיקת סחוס ושינויים במיקום החוליות. כדי לדעת מה מצבכם, שבו והביטו לפנים כשמישהו אחר מביט מן הצד על פתח האוזן שלכם ועל הכתף. לאחר שהוא אומר לכם מה המרחק בין האוזן לבין הכתף, אם קיים כזה, החליפו תפקידים והגידו לאדם השני מה מצבו הוא.
תרגיל: סובבו לאט את הראש לצד אחד עד כמה שאתם יכולים ואז, סובבו אותו לאט גם לצד השני, תוך שימת לב לתחושות כמו אי נוחות או כאב. שימו לב לרעשים או רשרושים וגם עד להיכן אתם מצליחים לסובב את הראש. בפעולה זו אתם מפעילים את המוח, את מערכת העצבים המרכזית ואת מערכת העצבים החיצונית שמעבירה את המידע לשרירים שמבצעים את התנועה שרציתם.

  

 

 


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page

 

 
הוצאה לאור, ייזום, הפקות
 
כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי, או אחר | חומר פירסומי המופיע באתר הינו באחריות החברות המפרסמות בלבד.
© כל הזכויות שמורות לחברת טלר תקשורת בע"מ

 הוספה למועדפים   |   חזור למעלה   |   הפוך לעמוד הבית   |   מפת האתר   |    

לייבסיטי - בניית אתרים