חודשי מרץ ואפריל ממלאים את רובנו בתחושה מרגשת של התחדשות, הקור מפשיר לו ומאפשר להיחשף סוף סוף לשמש החמימה להשתחרר,  גם  ריח הים כבר מורגש באוויר.  בחודשים אלה מגיעה לשיא  תפארתה גם מחלת הפסוריאזיס הכרונית –  המעיבה על איכות החיים של הסובלים ממנה, וגורמת למבוכה, חוסר נוחות או גרד.   שכיחותה עומדת על 3% מהאוכלוסייה, כ- 120,000 איש בארץ, בדרגות קושי שונות, וללא קשר לגיל. הסימנים  הקשקשת והאדמומיות מלווים במצב דלקתי קבוע.
התופעות כוללות עור אדום בעל מראה מקולף עם קשקשת לבנה כסופה. הן יופיעו בד"כ באזור המרפקים הברכיים והקרקפת, אולם ישנם מקרים קשים במיוחד בהם המחלה תתפשט לחלקים נוספים בגוף עד כדי שטח כל הגוף כולו..
מחלת הפסוריאזיס שונה מחולה לחולה, הן בעוצמתה והן באזור בו היא פורצת.  בכל המקרים המחלה היא כרונית ומהרגע שהיא פורצת, היא נשארת בגוף לנצח ופורצת לסירוגין בעיקר בזמן של לחץ. יחד עם זאת, ניתן להקל משמעותית את כל התופעות הקשורות בה. תופעות אלו הן  תוצאה של תאי עור מתחלפים בקצב מוגבר מהרגיל.