רוסית ערבית אנגלית ספרדית צרפתית גרמנית איטלקית
למגזין הדיגיטלי
למגזינים הקודמים
 
 
מבזק  חדשות
 
 
 
דף הבית >> יופי! של ציפורניים >> הכול על פדיקור טיפולי בישראל
 

יש המכנים זאת "פדיקור רפואי", ומתכוונים בעצם לפדיקור טיפולי. שלמה אדיז', דני בראון, שרגא לובלינסקי, אילנה כסיף, לובה נגדאי, אירית פינס, עושים סדר בנבכי הבירוקרטיה


יערית טרבלסי

על פי תקנות משרד הבריאות מוגדר העיסוק בתחום הפדיקור כעיסוק בתחום לא רפואי לטיפול בגוף האדם. הטעות הרווחת ביותר, גם בקרב אנשי מקצוע, היא כי לצד הפדיקור הקוסמטי המוכר, קיים פדיקור רפואי. אבל, לא כך הדבר. המונח פדיקור רפואי לא קיים בעגה המקצועית, והוא ככל הנראה מונח שיווקי שנטבע עם הזמן. עם זאת, בשל אופי הטיפול והנגיעה, לעיתים, במקרים הנושקים לטיפול רפואי, אכן קיימת הסתייגות הגדרתית.
באופן רשמי, פודיאטרים ופודולגים הם האחראים לטיפולים רפואיים בכף הרגל ופדיקוריסטיות אחראיות על הפן הקוסמטי.
באופן מעשי, אין כך פני הדברים. בפועל, פדיקוריסטיות עושות כמעט כל טיפול שאינו כירורגי בכף הרגל. משרד הבריאות אינו מכיר בתחום הפדיקור כתחום רפואי. משרד התמ"ת, לעומתם, מוחה ומפקח על בתי הספר לפדיקור.
בלבול של בירוקרטיה
הבירוקרטיה וחוסר התאום בין הגופים יוצר אנדרלמוסיה בתחום, שמתבטאת לעיתים, בפגיעה פיזית ובסכנות בריאותיות של ממש. כדי להבין קצת מה באמת קורה בתחום ושל מי האחריות, כדאי להתחיל מהבנת ההגדרות "היבשות" של המושגים השונים, הכללים החשובים עליהם יש להקפיד והדברים מהם יש להיזהר כשבאים לעסוק בתחום הטיפול בכף הרגל.


אילנה כסיף
 
לדברי אילנה כסיף, מנהלת מקצועית נייל-סטודיו תל אביב ומורה בכירה בתחום פדיקור מקצועי לרגל סוכרתית, תחום הפדיקור כולל מקרים טיפוליים כמו רגל סוכרתית, ציפורן חודרנית או יבלות, וזה מה שטבע את המונח "פדיקור רפואי", בעוד המונח הנכון הוא "פדיקור קוסמטי טיפולי".
לדבריה, כל נושא הפדיקור הוא לא עניין של מותרות, אלא מוצר צריכה וכל פדיקוריסטית חייבת להתמחות גם בטיפול מהסוג הזה ולהפעיל שיקול דעת, מתוך ידע, מתי לטפל בעצמה ומתי להפנות את המטופל לרופא.
בעולם, רוב בעיות הרגליים הקוסמטיות, מטופלות אצל פודיאטרים, שהם רופאים המתמחים בטיפולים קוסמטיים של כף הרגל. בארץ יש מעט פודיאטרים המחייבים הפנייה מרופא משפחה ומשך זמן התורים ארוך במיוחד. העובדה כי פדיקוריסטיות זמינות וזולות יותר, מעבירה את משקל הכובד אליהן. בשל כך, חשיבות וכמות הידע שנמצאת אצל הפדיקוריסטית, מקבלת משנה תוקף.
"אצלנו במהלך הלימודים", מסבירה כסיף, "ניתן דגש רב על ידע עיוני מקצועי בכל הקשור לאבחון נכון ולהבנת האספקטים הרלוונטים לכל מחלה, כמו חולי סוכרת או אנשים שנוטלים מדללי דם. במהלך הלימודים נחשפים התלמידים לידע רב, שכולל מצגות מקצועיות ולומדים לשאול את השאלות הנכונות ולזהות מתי ניתן לטפל ומתי מומלץ לשלוח לרופא".
פודיאטר או פודלוג?

שלמה אדיז'

 שלמה אדיז' הוא פודולוג בעל ניסיון של יותר מעשרים שנה בצרפת, וכבר חמש שנים שהוא חי ועובד בארץ, הן באופן פרטי ברעננה, בקלינקה בבני ברק של מטופלי סוכרת במצב קשה (עם ד"ר שוראקי שם הם מטפלים בעזרת גז האוזון) ובביה"ח לניאדו, גם שם הוא עובד במחלקת חולי סוכרת (ברשות הפרופ' ניוון).
אדיז' עושה סדר בין שני המקצועות – פודיאטר ופודולוג. מדובר במומחים לכף הרגל, שלמדו את המקצוע באוניברסיטה במשך כעשר שנים. פודיאטר הוא מקצוע שנלמד בארה"ב ופודולוג הוא מקצוע שנלמד באירופה. בארץ, אין הרבה אנשי מקצוע, אבל עד לאחרונה היו יותר פודיאטרים מאשר פודולוגים. עם העלייה הגוברת בשנים האחרונות מאירופה, מצרפת בעיקר, גדל מספר הפודולגים ואף הוקמה אגודה מקצועית. למרות הגידול, קיימים כ-20 פודולגים בלבד בארץ.
פודולוג בונה גם מדרסים, בעוד שפודיאטור מפנה את המטופלים ומבקש בניית מדרסים עבורם.
פודיאטר רשאי גם לנתח את כף הרגל, למרות שאינו רופא. קיימות שלוש רמות למקצוע הפודיאטר, הוא מסביר: רגיל; כזה שעושה ניתוחים בכף הרגל; וכזה שגם מנתח את העצם.
לאדיז' חשוב להבהיר מהי חשיבות המקצוע.
"פדיקורסטית", הוא אומר, "לומדת כשלושה חודשים בלבד, ולכן, היא רשאית לטפל אך ורק בבעיות קוסמטיות. פודיאטר או פודולוג לומדים בבתי ספר מוסמכים או באוניברסיטאות במשך שנים ארוכות. אני כפודולוג בודק רגל סוכרתית, את הפצעים, את הבעיות ונותן מענה. כשיש יבלת למשל, שמקשה על ההליכה, אני בודק גם את ההשפעות שלה על הגב, כי יש אפשרות שהליכה לא נכונה הנובעת מיבלת תפגע בגב או בברכיים. אני בונה מדרסים עם חומר מיוחד, ודואג לתיקון הבעיות. הפציינטים נמצאים במעקב לאורך זמן, ואני אחראי לבדוק את הבעיה בתוך מכלול בעיות הגוף ולתת להן מענה".
הוא מצר על כך שאין מספיק מודעות לתחום בארץ, והוא נותן כדוגמא את העובדה שלא בכל המקומות בהם בונים מדרסים יש פודולוג. "בניית מדרסים הוא לא רק מקצוע ביומכני".
הדבר שחשוב מאוד לאדיז' להדגיש הוא הסכנה שבטיפול לא נכון שיכול לגרום לזיהומים וסיבוכים. "אין לדעתי כל הגיון שאשת מקצוע, מוכשרת ככל שתהיה, תטפל בסוכרת למשל, אחרי כמה חודשי לימוד. אלו בעיות שדורשות טיפול רפואי וכולל, בצרפת, הוא מסכם, "אסור בכ

אילוסטרציה: אימג' בנק ישראל
לל להשתמש במינוח פדיקור רפואי".
דרישות המקצוע
לדברי אירית פינס, פדיקוריסטית פרא רפואית, אחות לשעבר ומורה מוסמכת לבניית ציפורניים וסדנאות שיפור בנייה למקצועיות במכללת ביוטי דיפו, לא לכל אחת מומלץ לעסוק בפדיקור טיפולי. לדבריה, "במקצוע הזה נתקלים במקרים לא קלים ובמקרים הלא קלים אנו נבחנות. לטיפול בציפורן חודרנית למשל, צריך יד מדוייקת, ידע רב באנטומיה ואומץ, כי לפעמים זהו טיפול כואב. טיפול בפטרת חריפה, לא מתאים למי שיש לה קיבה חלשה. טיפול ביבלת שורש שדורש כניסה עם סכין תעלה ועקירת יבלת שמושרשת בתוך כף הרגל, דורשים הרבה ביטחון עצמי ונחישות שאת יודעת מה את עושה."
"מעבר לכל הקשיים המנטליים, כדי לטפל בצורה נכונה ומקצועית, את חייבת כפדיקוריסטית טיפולית, להיות בעלת ידע נרחב, ביטחון עצמי וראש גדול. מי שחסרה לה אחת התכונות שמניתי שתסתפק בפדיקור קוסמטי ולא תכנס לפינות שלא תוכל לצאת מהן".
עוד מוסיפה פינס, כי בפדיקור יש המון ממה להיזהר, גם בדברים קטנים שלא שמים עליהם לפעמים את הדעת. "לפני הכל מומלץ בחום לכל מי שעוסקת בפדיקור רפואי לעשות ביטוח מקצועי", היא מציינת, "את אף פעם לא יכולה לדעת מה יקרה ומתי לקוחה תתבע אותך על נזק שגרמת לה".
"חובה(!) לשמור על סטריליזציה של כל הכלים המתכתיים כל הכלים המתקלים, כמו פצירות ומשייפי כף רגל נזרקים לפח לאחר השימוש, לא מעבירים מלקוחה ללקוחה ולא שומרים לפעם הבאה, פשוט זורקים. צריך מאוד להיזהר לא לעשות ערכות פרטיות ללקוחה, כי ברגע ששייפנו ציפורן או עור עם משייף הוא הופך למושבת חיידקים, ואם נשמור את המשייף חודש בשקית זה יכול לגרום לנזק".
"חשוב להיזהר באבחנות, כמו ההבדל בין יבלת מכאנית ליבלת ויראלית. ביבלת ויראלית לא נוגעים. ובקיצור, לא להיות שאננות ולסמוך על המזל. להיות מקצועיות שיודעות בדיוק מה מותר ומה אסור, ולא לנסות לעשות משהו מעבר ליכולות שלך".
תחום פרוץ
בשל העובדה כי מדובר, למעשה, בטיפול קוסמטי ולא פולשני, תחום הפדיקוריסטיות בארץ הינו תחום פרוץ יחסית ולא מעוגן על ידי כללים ברורים ואכיפה מספקת. על פי ההערכות מידי שנה נזקקים מאות אנשים לטיפול רפואי, בשל בעיות שנגרמו מטיפולי פדיקור לא ראויים, כמו פציעות מכאניות, פטרת, אקזמה, דלקות זיהומיות, ציפורניים חודרניות ולעיתים נדירות גם הדבקה של חיידקים ונגיפים. אצל החולים הסוכרתיים, שכף הרגל שלהם רגישה ובעייתית יותר, הפגיעות עלולות לגרום אף לסיבוכים ולזיהומים קשים במיוחד.
עד חודש יוני האחרון, לא היה שום פיקוח על בתי הספר והקורסים ההכשרתיים של הפדיקוריסטיות ולעיתים, הספיק קורס מזורז של חודשיים-שלושה כדי לקבל רישיון ממשרד העבודה. בשל תנאי הסף הנמוכים והעובדה כי פדיקור הוא ענף רווחי (ממוצע של כ-120 ₪ לטיפול בין חצי שעה), צצים להם
מכוני פדיקור בכל פינת רחוב, כפטריות אחרי הגשם, ואין שום דרך ממשית לוודא שהאדם שאצלו מופקדות הרגליים שלנו, אכן מוסמך לטפל בהן בצורה ראויה ולא יגרום לנו נזק.
מתחילים לפקח
ביוני 2011, החל משרד התמ"ת לפקח על בתי ספר לפדיקור, ורק בתי ספר העומדים בקריטריונים מקבלים הסמכה רשמית.
לדברי לובה נגדאי, מפקחת ארצית של ענף טיפוח החן במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, עד שהוחלט לשים פיקוח על בתי ספר, ניתן פיקוח אך ורק לצורך מימוש הפקדון של החיילים המשוחררים, שכלל פיקוח בסיסי בלבד. עם הזמן ולאחר ביקורים רבים בבתי ספר ותלונות רבות על טיפול לא הולם שהגיעו אל המשרד, הוחלט, בהתייעצות עם אנשי המקצוע ומנהלי בתי הספר, להעניק פיקוח על בתי הספר ותוכנית הלימודים.
תוכנית הלימודים המורשית היום כוללת 80 שעות לימוד שחלקן הגדול מוקדש ללימוד עיוני בנושאי כף הרגל השונים, כמו אנטומיה של כף הרגל, צורת חיידקים, הרכב התכשירים המיועדים לשימוש במהלך הטיפול, ציפורניים והגיינה. כמו כן, מבתי הספר העומדים בקריטריונים נדרש להעמיד לרשות התלמידים כיתת סדנא גדולה, מרווחת ומוארת. ציוד חדיש. מורים מומחים ומוסמכים ובימים אלו עובד משרד התמ"ת על חיוב בתי הספר להשתמש במכשיר עיקור 'אוטו קלאב'.
אין השתלמויות מקצועיות

שרגא לובלינסקי

 לדברי שרגא לובלינסקי, מנכ"ל ובעלים של חברת דב לובלינסקי ובניו בע"מ, משווקת סכינים וכלים מקצועיים, הבעיה לא מסתיימת בפיקוח על בתי הספר. הבעיה העיקרית, לדבריו בארץ, היא העובדה כי גם לאחר הלימודים אין בארץ שום דרך להשתלם בצורה מקצועית ולהתעדכן במה שחדש בתחום. "לעיתים, ישנם כנסים רפואיים, אליהם יכולות פדיקוריסטיות להגיע, אבל המודעות אליהם כל כך נמוכה שזה כמעט ולא קורה", הוא אומר.
בעולם, לעומת זאת, תחום ההעשרה של פדיקוריסטיות מפותח מאוד ובמדינות דרום אמריקה יש פיקוח קפדני על הלימודים וקורסי ההעשרה.
פיקוח המכונים בידי העיריות ולא בידי משרד הבריאות
חשוב להבין כי משרד התמ"ת מפקח רק על בתי ספר ואין באפשרותו לפקח על המכונים עצמם.
לדברי משרד התמ"ת, עד ה- 1.1.2012, היה תחום הפיקוח הבריאותי של המכונים נתון לאחריותו של משרד הבריאות. החל מה 1.1.12, הועבר הפיקוח לידיהם של הרשויות המקומיות.
ממשרד הבריאות נטען בתגובה, כי בשל העובדה, שעל פי התקנות, לא מדובר בעסק קליני או רפואי, אלא בטיפול לא רפואי, אין להם את הצורך והיכולת לפקח על המכונים עצמם. לדבריהם, מכון קוסמטי, הינו בגדר עסק רגיל והפיקוח עליו נתון בידי העירייה. עוד לדבריהם, משרד הבריאות מעולם לא פיקח על המכונים עצמם, ומאז ומתמיד העניק שירות פיקוח על תקן הסטנדרטים בו עומד בית העסק, בהתאם לתקנות.
האומנם העיריות אחראיות? יופי! פנה מדגמית לתגובת רשויות מקומיות; מעיריית פתח-תקווה נמסר כי טיפולים לא רפואיים בגוף האדם – טיפולי יופי וקוסמטיקה, פדיקור ומניקור נדרשים ברישיון עסק בהתאם לצו רישוי עסקים. הרישיון מותנה באישור משרד הבריאות, הנדסה, איכות הסביבה ושירותי כבאות. הפיקוח השוטף מתבצע באמצעות מפקחי מח' פיקוח עסקים ולשכת הבריאות הנפתית.
עירית רמת גן לעומתם טוענים כי: "מכון יופי טעון רישוי על פי חוק. אין מגבלה בכמות עסקים מסוג זה. הפיקוח נעשה על ידי משרד הבריאות על פי פרמטרים שנקבעו".
ההקפדה על החיטוי עושה את ההבדל
לדברי לובה נגדאי, אחד התחומים החשובים ביותר בתחום הפדיקור הוא תחום ההגיינה. בגרמניה, למשל, כל אחד שמגיע לפדיקור מקבל ערכה מוכנה עם שקית אטומה ובה 2 מגבות ואת כל המכשירים הבסיסיים למניקור ועליהם מדבקה המסמלת שהם עברו תהליך סטריליזציה. גם על כל גיגית ישנה מדבקה דומה ובכל חדר עומד כיור עם מים חמים וקרים לשימוש המטפלת.
בארץ, לעומת זאת, תחום ההגיינה בעייתי מאוד ורוב האנשים לא מודעים בכלל לנזק שיכול להיגרם כתוצאה מחיטוי לא מוקפד. בשל העובדה, שנכון לרגע זה אין אכיפה ופיקוח מסיבי על המכונים עצמם, האחריות עוברת למטופל.
לדברי שרגא לובלינסקי, גם כל נושא החיטוי וההקפדה עליו נופל בין הכסאות. "משרד הבריאות, למשל, לא מעניק אישורים לחומרי חיטוי", הוא אומר, "אבל מצד שני, משרד התמ"ת, דורש מפדיקוריסטיות להשתמש בנוזלי חיטוי". לטענתו, הסתיר
תקנות משרד הבריאות
תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לעסקים לא רפואיים לטיפול בגוף האדם) התשנ"ג 1992 של משרד הבריאות בכל הנוגע לעסק של פדיקור, כמו גם לעסקים נוספים בתחום היופי כוללות הנחיות בנוגע לסוג המבנה, מים זורמים, סוגי החיטוי הנדרשים לכלים, דרישות לריהוט וציוד, איסוף פסולת, לבוש, הגיינת העובד, טיפול בדימום, היחס למחלות עור תאורה ועוד.
ההתייחסות הספציפית בכל הנוגע לפדיקור מניקור: ליד מקום הטיפול יהיה כיור נמוך לניקוי הרגליים ובו מים חמים וקרים; המטפל ידאג שהלקוח ינקה את הרגליים, או הידיים, לפי הענין, לפני הטיפול; יש לחטא את כל הכלים המשמשים בטיפול פדיקור או מניקור על ידי השרייתם, למשך 30 דקות לפחות, בתמיסה המכילה כוהל 70% או תמיסה המכילה 300 חלקים למיליון כלור זמין; יש להחליף את הנוזלים המשמשים בטיפול לאחר כל טיפול.
ות האלו, הן שמביאות את הפדיקוריסטיות להתפשר על חומרי חיטוי ולרכוש חומרי חיטוי עם שם מוכר בתקווה שהם אכן בסדר, בלי שום ידע אמיתי לגבי איכויותיהם.
"בעבר", הוא מוסיף, "ניסינו ליזום בארץ יוזמה שתוביל מהלך שבו לכל לקוחה קבועה, יהיה סט כלים משלה אצל הפדיקוריסטית שלה. ככה, היו נמנעים מקרים רבים של זיהום וחוץ מזה, שזה טוב לעסקים, כי זה יוצר מחוייבות גם מצד הלקוחה. זה לא צלח מסיבות רבות, וחבל".
מבצע "תו הטוהר"
דני בראון, מנכ"ל ובעלים של וולדן, יבואני ציוד למספרות ומכונים קוסמטיים מייבא בין השאר כבר 40 שנה את מותג החיטוי, הברביסייד, "המפורסם בעולם", לדבריו "ביכולות החיטוי מפני וירוסים, חיידקים, פטריות, HIV וכל המרעין בישין היכולים לתקוף מטופלות. המותג מגיע בארה"ב שם הוא נמצא במקום הראשון בכל המכונים הקוסמטיים, המספרות ומכוני הפדיקור והמניקור, הרבה לפני המתחרים". ובארץ? "אני יודע שאנחנו נחשבים מובילים כבר הרבה שנים. אני בהחלט רואה גידול במודעות. לאחרונה, התחלנו במבצע לפיו הקונות שלנו מקבלות כוסיות או מיכלים בינונים עם כיתוב המותג, כדי שהלקוחה תדע שאשת המקצוע עושה שימוש במוצר. בנוסף הן מקבלת מדבקה לחלון בית עסק, וכל זה בסגרת פעולת 'תו הטוהר' שעליו החלטנו".
עוד אמר כי הוא גם יודע שעדיין הרבה פדיקורסטיות ונשות מקצוע מחטאות את הכלים ואת המשטחים באלכוהול, וזה אסור. זה גם פחות יעיל, דליק וגם יותר יקר.
חובת הלקוחות לדרוש תעודות
לדברי נגדאי, טיפול פדיקור, זה בדיוק לא המקום להתבייש בו ועל המטופל לדרוש מהפדיקוריסטית לראות תעודת הסמכה. לבקש שתנקה ותעקר את הקערה מול עיניו ולא להסתפק בניילון חדש. הדבר תקף גם לגבי חיטוי וניקוי של הכיור והכלים בהם היא משתמשת. לדרוש מגבת נפרדת לכל רגל ואם המגבת נראית מרופטת וישנה, לא להסס ולבקש חדשה.
"פדיקור הוא לא שירות זול", מסכמת נגדאי, "הצרכן משלם ולכן הוא צריך לוודא שהוא מקבל את השירות הכי מוקפד עבורו ולא להתבייש לדרוש אותו". 


הרשם עכשיו לקבלת ניוזלטר של יופי! 
קצר, ממצה, איכותי, חינם - אצלך במייל
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה

 

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page

 

 
הוצאה לאור, ייזום, הפקות
 
כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי, או אחר | חומר פירסומי המופיע באתר הינו באחריות החברות המפרסמות בלבד.
© כל הזכויות שמורות לחברת טלר תקשורת בע"מ

 הוספה למועדפים   |   חזור למעלה   |   הפוך לעמוד הבית   |   מפת האתר   |    

לייבסיטי - בניית אתרים