רוסית ערבית אנגלית ספרדית צרפתית גרמנית איטלקית
למגזין הדיגיטלי
למגזינים הקודמים
 
 
מבזק  חדשות
 
 
 
דף הבית >> יופי! של ציפורניים >> מונח על הכף
 

 מומחים בענף הפדיקור: ברטה ריינמן, שרגא לובלינסקי, ליה ליין, פני בן עמי, ד"ר ריצ'ארד יפה, אילנה כסיף, איילה עובד, ריקי רז ובראיין ליידן  - בסקירת מצב תחום הפדיקור בישראל

 אתי דרייפוס
כאנשי מקצוע בתחום היופי, אנחנו מנסים כל הזמן להתמקצע ולהוכיח לכולם שהיופי הוא עניין רציני. שמקצועות האסתטיקה הם מקצועות שדורשים ידע, הכשרה מתמדת, סטנדרטים מקצועיים, והרבה אחריות.
עם השנים חל שינוי לטובה בכמה מהענפים, והתאגדויות מקצועיות יצרו מצב של התייחסות רצינית יותר, כשכולם יוצאים נשכרים. גם העוסקים בתחום וגם הלקוחות. זה מה שנקרא: "win win situation ".
אז איך קרה שדווקא הפדיקור, נשאר מחוץ לתחום? איך קרה שמקצוע שטומן בחובו אחריות כה רבה, ואפילו סיכון במקרים מסוימים, לא נדרש לעמוד בתקנים רציניים, סטנדרטים שיגדירו את משך זמן ההכשרה הנדרש, מבחנים, למשל כמו בענף הקוסמטיקה?
ומה על הפרסטיז'ה? העוסקים בפדיקור לא נהנים מדימוי מקצועי רציני, וזאת למרות שהאנשים שאותם ראיינו לכתבה הם אנשי מקצוע רציניים ביותר שאוהבים את עבודתם ומתייחסים אליה ברצינות וכבוד.
מסתבר, שלמרות ניסיונות להתאגדות שלא צלחו, יש מגמה להעלאת רמת הלימוד מצד גורמים מן השטח. למרות שאין אכיפה על התקנים (שאינם קיימים), הגורמים המקצועיים בשטח מגלים בגרות ואחריות ודואגים לשנות את נוהלי העבודה, הקפדה על הרמה המקצועית ולהרבות בהשתלמויות.
בכתבה משתתפים:
ברטה ריינמן, פדיקוריסטית בכירה ולשער בעלת בית ספר לפדיקור, שרגא לובלינסקי, מחברת דב לובלינסקי ובנו, ליה ליין טכנאית ציפוניים ביכרה, מדריכה ויבואנית 'NSI', פני בן עמי, מייסדת ומנכ"לית חברת 'קארט קוסמטיקס' ומכללת 'קארט פרו אקדמי', ד"ר ריצ'ארד יפה פודיאטור מומחה, לנה כסיף מנהלת תחום פדיקור רפואי ומורה בכירה ב'נייל סטודיו', איילה עובד מנהלת תוכניות לימוד ברשת 'נייל סטודיו', ריקי רז מורה בכירה לפדיקור רפואי ב'נייל סטודיו', ובראיין ליידן מנכ"ל 'נייל סטודיו'.
שרגא לובלינסקי, אתה מוכר כמי שעומד מאחורי פעילות ציבורית וכנסים לקידום הנושא, מה המצב כיום בארץ מבחינת הפדיקור הרפואי?
המונח 'פדיקור רפואי' לא קיים בארץ. הקורסים בארץ הם לא כמו בדרום אמריקה שם לומדים במשך שנה וחצי.  פה קורס הוא עד שישים שעות ואין שום בקרה על רמת הקורסים או האיכויות. זה מוזר, כי בפדיקור יש התערבויות רפואיות שנדרש בהן פיקוח כמו בקוסמטיקה. בקוסמטיקה צריך רישיון כדי לעבוד.
אני ניסיתי לפעול בעניין ואני חייב להודות בכישלון מוחלט. ניסיתי להקים ועד לפדיקוריסטיות, השקעתי בזה הרבה כסף וזמן כשאני כגוף מסחרי בכלל לא חלק מזה, פשוט מתוך העניין שלי והוותק אבל העסק לא הצליח להתרומם.
בעל המקצוע היחיד שמתעסק בעניין מבחינה רפואית הוא פודיאטור. הם מגיעים בעיקר מאנגליה וארצות הברית, יש פחות מעשרים איש בכל הארץ, ויש להם גם הרשאה לניתוחים קלים. גם קופות החולים הכירו בהם כצורך. בסך הכל אנחנו הולכים על הרגליים האלה וצריך לשמור עליהם.
ברטה ריינמן, מה דעתך על הנושא?
מאוד חשוב שיהיה פיקוח על הנושא, בעיקר על כך שאף פדיקוריסטית לא תגרום נזק, כי מדובר בעבודה עם סכינים וכלים חדים וצריך לדעת חיטוי וסטריליזציה ברמה גבוהה. צריך שיהיה גוף שלוקח אחריות. מדי שנה גם יוצא חומר חדש לשוק שצריך לדעת איך למהול אותו, כמה זמן לשים אותו על העור, אלה דברים חשובים, לכן צריך לפקח על בתי הספר ושתהיה תוכנית לימודים מסודרת. המצב כרגע הוא שאין מי שיגיד מה מותר או מה אסור  שלא לדבר על כך שכל אחד יכול להקים בית ספר. לדעתי זה אחד המקצועות שהנחיצות לפיקוח בו היא מאוד גבוהה וחשובה.
מהן הסכנות האפשריות?
הנזקים יכולים להיות בכך שנעביר כל מיני מיקרואורגניזמים אם לא נחטא, במיוחד אם המטופל הוא חולה סוכרת, ואז אם אין חיטוי המצב יהיה רע מאוד.
בלי שום קשר לפדיקור חולי סוכרת אמורים לשמור יותר על כף הרגל. איתם צריך לדעת לעבוד מאוד בזהירות.
ד"ר ריצ'ארד יפה, מה תגובתך לגבי הסכנות בעבודת הפדיקוריסטית?
אכן, פדיקור, כמו גם טיפול עצמי, יכולים להיות מסוכנים אם לא משתמשים בטכניקה סטרילית.
מהו תפקידם של הפודיאטורים ?
הפודיאטורים שהוכשרו בארצות הברית, עברו הכשרה ארוכה יותר, הם מורשים לעשות גם ניתוחים בכף הרגל. לימודים אלו נמשכים למעלה מעשר שנים, כך שכמובן אין מה להשוות להכשרה של פדיקוריסטית.
במה שונה תפקיד הפודיאטור מתפקיד רופא העור?
בעוד שרופא העור מטפל בעור בכל חלקי הגוף, הפודיאטור מתמחה רק בכף הרגל.
ליה לין, האם גם את רואה כך את המצב? יש סכנות אמיתיות במקצוע?
אני לא שמעתי על נזקים ממשיים שנעשו. קשה גם להוכיח האם הידבקות בפטרייה נעשתה אצל הפדיקוריסטית או במקום אחר, כי יש אנשים שיש להם נטייה לפטרת והם יכולים לקלוט את זה בכל מקום. גם אם בטעות לקוחה עושה תנועה פתאומית, או שלוקחים טיפה יותר מדי עור עם הסכין, לוקח בערך שבוע עד שהעור גדל מחדש. תאונות קורות.
אני רוצה לציין שאני לא התעסקתי בעצמי עם פדיקור, אלא למדתי את הנושא כי היו לי פדיקוריסטיות במכון ורציתי לדעת מה הן עושות.
האם פיקוח יעזור?
אין פיקוח ממשי על כלום. גם איפה שאומרים שיש פיקוח אין ממש. גם את הקוסמטיקאיות אחרי המבחן, בשלב הפרקטיקה, אף אחד לא בודק.
והכשרה מקצועית יותר?
יש גם כיום בבית החולים תל השומר קורס מעולה לפדיקוריסטיות שעובדות הרבה זמן, ומכשיר אותן לעבודה עם רגל סוכרתית, ששם יש סכנה אמיתית של נמק.
פאני בן עמי, מה את יודעת שקורה בשטח?
רובנו יודעות שכף הרגל והציפורן משקפות את מצבו הבריאותי של האדם, והזיהוי הראשוני
נעשה במפגש עם הפדיקוריסטית. לכן, רבה כל כך חשיבות מקצוע הפדיקור וחשוב עוד יותר שעל הפדיקוריסטית להיות מקצועית ובעלת ידע רחב. לצערנו המצב בשטח עגום למדי, פדיקוריסטיות רבות לא מעניקות את הטיפול והייעוץ הנכונים, מחוסר ידע וניסיון וגורמות לפעמים לנזקים קשים ללקוחות. הנפגעים העיקריים הם אותם לקוחות עם מחלות כרוניות, ציפורן חודרנית, פטרת קשה בעור ובציפורניים, יבלות, וכמובן חולי הסוכרת שאיתם יש לנהוג במשנה זהירות.
אילנה כסיף, מה חשוב לדעת לפני שמטפלים בחולה סוכרת?
את הדבר הראשון שיש להבין בהקשר עם מטופלים חולי סוכרת הוא שכל סיכון שקיים בטיפול במטופלים בריאים הם כפולים ומכופלים בבואנו לטפל בכף רגל סוכרתית בשל קושי של הגוף לרפא פצעים. אבל יחד עם זאת חשוב להבין שטיפול הפדיקור בכף רגל סוכרתית הינו בעל חשיבות רבה לחולי סוכרת שכן הצטברות העור היבש והקשה בכף הרגל עשוי לגרום לסיבוכים בריאותיים אם העור מתחיל להיסדק או להתקלף וחיידקיים יחדרו לגוף ולגרום זיהומים. כשאנו באים לבצע טיפול פדיקור באדם חולה סוכרת יש לנקוט משנה זהירות ובמקרה שיש לנו ספק באם לבצע פרוצדורה מסוימת, עדיף להפנות את המטופל לרופא פודיאטר או לרופא כללי. 
עובדה היא שעבור רוב הסוכרתיים טיפולי פדיקור אשר מבוצעים כיאות הינם טיפולים מיטיבים וזאת משום שיש נטייה לפתח עור יבש וזאת בנוסף לנטייה הכללית לעור דק יחסית לאנשים בריאים. זאת אומרת, שגם יובש קל בעור עשוי לגרום לסדק ולחשוף את הרגל לזיהומים מה שעלול להוביל להתפתחות נמק ובמקרים קיצוניים לכריתה.
כאשר אנו באים לבצע טיפול פדיקור במטופל חולה סוכרת ישנם שני דברים שחשוב לזכור: ראשית, כל מכשיר שבא במגע עם המטופל חייב להיות סטרילי. שנית, חייבים לזכור שיש בעיה באיחוי ובריפוי פצעים ושהעור דק במיוחד כך שצריך להיזהר מאד ולא לפצוע אותו.
במקרה שהעור נפצע במהלך הטיפול יש לנקוט מיד בצעדים אשר יבטיחו שלא יגרם זיהום מקומי (יש לשים מיד תכשיר חיטוי), ולהפנות אותו להמשך טיפול רפואי.
בשל כל שנכתב עד כה יש חשיבות רבה לשימוש בציוד מקצועי אשר אינו חודרני ולמזער את האפשרות לפציעה של העור. לכן, בבואנו לטפל ביבלות ובציפורניים חודרניות, כולל האצבע, מה שממנחה אותנו הוא: לא לפצוע.
חשוב להשתמש בצבת לציפורן חודרנית אשר הקצה שלה קטום ולא לבצע פעולות חודרניות. במידה שהציפורן החודרנית עמוקה מדי יש לשלוח את המטופל לרופא פודיאטור. כך גם במקרה של יבלת עמוקה. יש מקרים רבים של מטופלים עם יבלות שכאשר מתחילים בתהליך הוצאת היבלת מגלים שיש כיב תת עורי ומכיוון שאין במכון הטיפולים דרך לטפל בכיבים חובה להפנות את המטופל מיידית לרופא המטפל או למרפאת סוכרת כדי למנוע זיהום. אם היבלת שטחית בהחלט ניתן לטפל במכון הטיפולים עם החומרים החדישים המאושרים על ידי אגודת הסוכרת הישראלית, להסרת עור קשה. כך יש לטפל גם בקאלוס (העור הקשה והיבש בכפות הרגליים(.
במקרה של פטרת ציפורניים יש להשתמש במשייף חשמלי בעדינות ובזהירות יתרה על מנת להחליק את פני הציפורן. ניתן כמובן להשתמש במכונת שיוף גם כדי להרחיק בעדינות ובזהירות קאלוס מכף הרגל. לאחר שהעור רוכך במטופלים חולי סוכרת אין לבצע דחיפת קוטיקולות מפני הסכנה לחדירת בקטריות לכן יש לרכך בעדינות את העור עם מסיר קוטיקולה ובעדינות להסיר עודפי קוטיקולה בעזרת דוחף עור לא חד.
בראיין ליידן, איך אתם נערכים להתמקצעות בתחום ההכשרה בנושא?
רשת נייל סטודיו אימצה את תוכניות הלימוד של חברות הענק האמרקאיות 'OPI' ו'  IBDהמובילות את ענף הפדיקור והציפורניים בעולם. מזה שלוש שנים מתנהלים בארץ קורסים להכשרה מקצועית בתחום הפדיקור בסטנדרטים שנדרשו ע"י החברות הללו ובהתאמה לתוכניות הלימוד האמריקאיות שאומצו על ידי מרכזי ההכשרה המובילים מארה"ב ומאירופה.
ומה לומדים?
איילה עובד וריקי רז מפרטות: בהכשרה זו נלמדים תכנים הקשורים בבריאות כף הרגל המשלימים את תחום הפדיקור הקוסמטי. ההכשרה מתבצעת על ידי רופאי עור, אורטופדים ואנדוקרינולוגים תוך מתן הדגשים כיצד לטפל בחולים סוכרתיים, כיצד לזהות מחלות עור בכפות הרגליים ואת אופן הטיפול בהם. במהלך ההכשרה בקורס הפדיקור הרפואי לומדות התלמידות לזהות סוגי פטרת, נגעי עור ודרכי הטיפול בהם. כמו כן מתבצעות הדגמות לדרכי טיפול  בציפורן חודרנית, עור יבש וסדוק, יבלות למיניהן זיהוי יבלת וירלית ויבלת רגילה, ההבדלים ביניהם ושיטות הטיפול הקיימות. החלק העיקרי והחשוב בקורס הוא מתן הכלים לתלמידות לבחון את חומרת המצב, האם הוא מצריך התערבות רפואית לבין טיפול שהן יכולות לבצע באופן עצמאי.  התלמידות לומדות כבר בקורס כי שאלון מטופל הכולל את הצהרתו על מצב בריאותו חייב להיות מדויק ומפרוט ככל שניתן. לקיחת תרופות, מחלות כרוניות, אלרגיה לחומרים מסוימים ומצב בריאות בעת קבלת הטיפול הם קריטיים ביותר. כמובן שאת התרגול הראשוני במהלך הקורס לא ניתן לבצע על כפות רגליים. הפיתרון האופטימאלי ביותר הוא תרגול וצבירת מיומנות על תפוזים. מאחר ולתפוז יש מבנה קליפה הקרוב ביותר לאפידרמיס, דרמיס והיפודרמיס- ניתן לתרגל עליו ולקבל תחושה זהה לעבודה על כף הרגל. השכבה הראשונה היא למעשה השכבה הקרנית היבשה שאותה מקלפים עם הסקלפל, תוך שימת לב לא לפצוע את השכבה השנייה. בנוסף על התפוז יש חריצים כדוגמת החריצים בכף הרגל והעוקץ של התפוז כדוגמת יבלת. עבודה על כף רגל נעשית רק לאחר שהמיומנות הנדרשת מאושרת על ידי המורה המקצועי ובפיקוח מלא וצמוד של צוות המקצועי הנוכח בכיתות.  
בראיין, האם מסתמנת מגמה לשינוי סטנדרט הלימוד?
לאחרונה מסתמנת מגמה משותפת של ענף הכשרת הפדיקור והציפורניים בישראל בשיתוף עם משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, האגף להכשרת כוח אדם מבוגרים, להמיר את תוכניות הלימוד למקצוע הפדיקור הרפואי באופן גורף לתוכניות הלימוד של המקצוע על-פי הסטנדרטיים העולמיים של האיחוד האירופאי.
פאני, מה אתם עושים על מנת לקדם את התמקצעות הנושא בארץ?
כיוון שבישראל לא קיבל ענף הפדיקור הכרה בשום ממסד ממשלתי, משרד הבריאות ומשרד העבודה, החלטנו בקארט ל"הרים את הכפפה" ולפתוח את "קארטפרו אקדמי" מכללה פרא רפואית שסוף סוף תאפשר לפדיקוריסטיות בעלות ותק ללמוד ולהעמיק את הידע בתחום. השיעורים מועברים ישירות מרופאים מומחים בתחומי: רפואת העור, תזונה, אנטומיה, פתולוגיה, אורטופדיה ועוד, למעלה מ- 100 שעות אקדמאיות. הלימודים מקיפים למעשה את כל בעיות כפות הרגליים והציפורניים. השדרוג הזה מעניק לפדיקוריסטית יכולת אבחון בעיות שהטיפול בהם ו/ או הפנייה לרופא מטפל הינה חיונית ולעיתים חורצת גורלות.
החברה שלנו פיתחה מוצרים מיוחדים ושיטת טיפול המיועדת להגן על חולי הסוכרת ולפתור בעיות קשות בדרך קלה וללא כאבים. מדריכות החברה מעבירות הדרכות מקצועיות (ללא תשלום) בבתי ספר ובמרכזי שיווק בכל רחבי הארץ, כשהמטרה להחדיר את שיטות העבודה הנכונות המעניקות פתרון מושלם לכל בעיה. המוטו שלנו הוא להביא לידי שיקום כף הרגל בעזרת חומרים בריאים, המבוססים בעיקר  מפירות וירקות, תבלינים וצמחי מרפא.
בראיין, לעבוד בלי סכינים?
כבר עכשיו ניכרת המגמה של פדיקור רפואי ללא שימוש בצבתיות וסכינים הבאה לידי ביטוי בתכניות הלימוד העדכניות שמגיעות אלינו היישר מארה"ב. אי-לכך הוא צופה כי בשנת 2010 תהפוך שיטת עבודה זו עיקרית ונכונה יותר. דהיינו, ניתן יהיה לראות לימוד טכניקות עבודה באמצעות תכשירים ידידותיים המבצעים פעולת "המסה" ומסייעים בביצוע טיפול פדיקור מקצועי ללא שימוש בסכינים ובכלים חדים.
הסרת עור קשה בכף הרגל או חיתוך עור קוטיקולה בכף היד יילמד במהלך הקורס גם בשיטת עבודה עם מוצרים אלו. עם השנים ניתן יהיה לצפות כי טכניקת עבודה זו תהפוך להיות עיקרית ותסתמן עלייה ממשית בפיתוח של תכשירים להקלת עבודתם של פדיקוריסטים ללא חיתוך . 
שרגא, אני מבינה שאתה לא תומך בוויתור על סכינים בעבודה?
אני חושב שבסכינים העבודה הרבה יותר מדויקת ונוחה ואפשר להרגיש בדיוק מה צריך להוריד. בחומר הממיס אולי אין בקרה כזו. אני לא מתמצא בחומר הזה ולא נוגע בו. התייעצתי עם רופאי עור, הם טוענים שכל זמן שאין בעיות הכל טוב, אבל במקרה ויש סדקים פתוחים ועור יבש זה יכול לחדור פנימה. אין בדיוק בקרה על זה, זה לא עובד רק על עור מת, זה יכול להמשיך לעבוד גם  על העור הבריא.
ברטה, כפדיקוריסטית מומחית, מהי עמדתך?
המגמה לעבוד בלי סכינים אצלי לא קיימת. אני עובדת עם סכינים. אני מוכנה לשלב את החומרים המרככים אבל אם ישנה יבלת שנקראת קלאבוס (מסמר) שחודרת פנימה אז אני מניחה שהחומרים הממיסים יעשו את העבודה עד שטח פני העור אבל מה קורה כשצריך לחדור פנימה?
בראיין, האם החומר על בסיס המסה יחליף את כלי הפדיקור המסורתיים?
חשוב לציין ולהדגיש  כי שימוש בחומרים החדשניים הפועלים על בסיס המסה,  אינם באים להיות חלופה לכלי הפדיקור המסורתיים. אין ספק ששימוש בכלי פדיקור, סכינים, צבתיות וכד' הם חלק בלתי נפרד מטיפול פדיקור מקצועי. יתרה מכך חומרים פעילים הממיסים את העור הקשה והיבש, לא ניתן להניח על סדקים וחתכים פתוחים בכף הרגל. יחד עם זאת, אנו לא יכולים להתעלם מהעבודה כי שימוש בכלי פדיקור חדים ברגל סוכרתית למשל, מהווה סיכון ממשי למטפלת ולמטופל באופן ישיר. דימום ברגל סוכרתית או חתך בכף הרגל עלול ליצור סיבוך רפואי מיותר. כלומר, התכשירים החדשים משמשים כחלופה במקום בו אין צורך או לא ניתן להשתמש בחיתוך וגירוד העור הגס מכפות הרגליים.
ברטה, מהי חלוקת העבודה בין בעלי המקצוע השונים?
פדיקוריסטית צריכה תמיד לעבוד עם רופא או פודיאטר. הטיפול לא נגמר ולא מתחיל במכון.
במקרים שיש נגעים על העור זה לא תפקידנו לאבחן אותם. במכון עושים טיפול משלים לפטרת הציפורן. טיפול משלים להסרת יבלת ויראלית. את ההסרה עצמה אני אישית מאמינה שאך ורק רופא עור יכול לעשות.
במצב של ציפורן חודרנית במצב לא טוב, במקרה הזה צריך מצפון מסוים, בחור שהולך לצבא עוד מעט צריך לשכנע אותו ללכת לפודיאטור כי יש מקרים שזה מאוד דלקתי, הדלקת יכולה להגיע לעצם. וזה ימרר את חייו בצבא.
רופאי עור לא יגרדו יבלות ולא ינתחו אלוס ואגוס ולא שינוי צמיחת ציפורן. מדובר בפונקציות שונות ובשיתוף פעולה.
שרגא, מהו החידוש שמחכה לנו בענף?
אנחנו נכנסנו שותפים למיזם של חידוש עולמי בנושא של כלי לטיפול בציפורן חודרנית, הציפורן תטופל תוך שלושה ימים. יש פה פטנט, צה"ל גילה עניין רציני מאוד בזה, לעומת ניתוח שלוקח שלושה שבועות להחלים. זה לא הגיע לכלל סיום פיתוח, אבל אני מקווה שבמהלך חצי שנה קרובה נסיים. חברת הייטק עובדת על זה. בארץ יהיה השיווק הראשוני ואחר כך בכל העולם.

 

 

 

הירשם עכשיו לקבלת עדכונים ממגזין יופי!
קצר, ממצה, איכותי, חינם - אצלך במייל
  

דואר אלקטרוני

שם

  

 


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page

 

 
הוצאה לאור, ייזום, הפקות
 
כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי, או אחר | חומר פירסומי המופיע באתר הינו באחריות החברות המפרסמות בלבד.
© כל הזכויות שמורות לחברת טלר תקשורת בע"מ

 הוספה למועדפים   |   חזור למעלה   |   הפוך לעמוד הבית   |   מפת האתר   |    

לייבסיטי - בניית אתרים