סרגל חיפוש באתר
תרגום אתר יופי לשפות
רוסית ערבית אנגלית ספרדית צרפתית גרמנית איטלקית
דף הבית >> יופי! הכתבות המובילות >> היופי היפני
 
סודות הטיפוח של המזרח הרחוק: מה יודעות היפניות יותר מאתנו? על מנהגי האסתטיקה והקוסמטיקה בארץ השמש העולה


 
 
שולי רודריג

 
בביקורי האחרון ביפן ובקוריאה, כשהזיכרונות עדיין טריים במוחי, התעניינתי (מעבר לתערוכה שאליה הוזמנתי, כאורחת כבוד), במנהגי הנשים היפניות לטיפוח עורן ועל הטרנדים של הנשים האסייתיות.
 
מה יודעות היפניות יותר מאתנו?

1. התמדה; וחינוך לתחזוקת העור. אסתטיקה כללית מגיל צעיר במיוחד.
2. תזונה בריאה; טבעית ומכוונת של מוצרי ים וזוחלים משונים.
3. זמן איכות; התבוננות פנימה והתנתקות מכל חשיבה "קלוקלת".
4. פינוי זמן אישי וזוגי; טקסי הסקס היפני רבים ומגוונים ביותר (ישנם מלונות אהבה ביזאריים לתנוחות האוהבים "הנאמנים"). כבר הוכח, שסקס טוב תורם לגוון עור פנים בריא, ורדרד ומסגיר ביותר...
5. הימנעות משמש כמעט באופן מוחלט; ים של מטריות שמש, כובעים רחבי שוליים, כפפות ושרוולונים ארוכים עשויים מכותנה. והחשוב מכל: מסנני קרינה כמעט בכל מוצרי הקוסמטיקה והאיפור.
תרבות הצריכה של היפניות למוצרים קוסמטיים הינה אובססיבית עד לגבול הסבל הפיסי. הן מורטות, מתנתחות, מזריקות ומקלפות את עור פניהן על-מנת להידמות למערביות. בעוד שאנו, למרבה שמחת היצרנים והפלסטיקאים, מחפשות את הלוק המלוכסן היפני. בתרבות הקוסמטיקה היפנית דוגלים בצורה נבונה בטיפולים מן הפנים אל החוץ. ואכן חלק נכבד מהקוסמטיקה היפנית מתמקד בתוספי מזון ומשקאות "מיוחדים" והזויים למדי. כמו למשל: בלנד של שיליה, משקאות אנזימתיים, כמו קולגן ותוצרי ריסוק אבקתיים של חיות וסוגי זחלים... (בהמשך הכתבה) מאכל פופולארי ביותר נחשב ה"בסאשי" שהוא בשר סוס נא – ולי זה נשמע נורא!...
טיפולי הפנים היפניים נסמכים רבות על מגוון של פרצופונים מסכות המולבשות על הפנים באופן יומיומי. הרעיון העתידני אולי הינו בהשריית הפנים לאורך כל השהות בבית (ומזלן שאלו לא מסתובבות בחוצות טוקיו עם מסכות) עם מרכיבי מסכה לחה, המכילה מגוון של אוצרות לחות ומרכיבים מסורתיים בעלי סגולות בריאותיות. דפי הפלא הדקיקים סופגים זיעה ושומן והטוענים לכך הם לאיזון ושמירה על לחות עור הפנים. אלה קרויים אבוראטוארגימי Aburatorigami.
 
לזחול ולהזיל ריר  אל היופי המיוחל

האם נצפה בקרוב למיגור תכשירי הקוסמטיקה? האם ניתן לבעלי חיים קטנטנים וריריים לזחול על פנינו, וכחלופה לתכשירי הקוסמטיקה הנמרחים?! והכל למען המטרה המקודשת לכולנו. שימור נעורי העור.
ובכן, אותו שביל הזהב הרירי, המבטיח נעורים נצחיים, דואג להותיר אחריו "שאריות" כאלה ונוספות ריר החלזונות. ובכן, תוצרים אלו יתנקזו ברטיבות עזה ודביקה במיוחד אל תוך קונכיות ונקבוביות פנייך, מערות נטיפי נחירייך, ארובות עינייך ובשקיקה ינשקו את שפתיך הרוטטות, מתוך כוונה ברורה להמשיך את המסע אל גרונך הצמא להקאה אחת מתפרצת.
כן, יקירותיי. זהו הטרנד החדש ישן משהו הנפיצ' בשפיצ' הקוסמטיקה היפנית. השיטה הזוחלת והמטרה, החדרה לעור לחות ומרכיבים נוספים. יש הטוענים, ששביל הזהב שהחילזון מותיר, אוגר אוצרות גלומים של חלבונים, אנטיאוקסידנטים וחומצה היאלורונית.
אבל לאן מתנקזים הפרשות קיבתו? את צודקת... על הפנים.
"מנת האסקרגו" בפי השפים של הסלבריטאים - המעזים אף לשלוק את תוך הקונכייה הישר אל קיבתם – והכול למען מטרת "הטרנד המתחלף", כשהכנת המנה המגיעה מהביסטרו הצרפתי מבוצעת עם בישולו של "הברלה", על חמאה צרפתית ושום והחזרתו לתוך קונכייתו. אבל אל לכם לשכוח. מאכל החלזונות הוא עלים רקובים רעילים ובוץ, מהמגפיים שהותרנו מחוץ לבית. ראה ולמד.
החילזון היפני שונה "כנראה" מהחילזון הישראלי, או הרוסי, או הסורי, או הצרפתי אנין הטעם. הסיפור מאחוריו נסמך על תקופת הביניים, שבהם השתמשו מטפסי הטראקים על ההר פוג'י שביפן, לאכילתו ולמזור לפצעי הטיפוס על ההר.
היות ובגבהים האוויר דליל והשמש חזקה במיוחד, ניסו למזער נזקי עור ע"י מצרך זול וזוחל במיוחד - ריר החלזונות. ובכן, נשאלת שאלת מיליון ה-$ של עושי הטרנדים ומרווחיהם.
מה קדם למי? הזחלים הידידותיים הללו על הפנים? או מי שנותר מהמטפסים ושימש למאכל חיות אחרות שרירן זלג משפתיהם.
מסיפורי זימה כאלה ואחרים המספרים כי יכולת הריר ומשושי החילזון נועדה "לעזור" לנשים בלתי פוריות... ועל כך אמרו חכמנו: די לחכימא - ולא! - ברמיזה". למזלנו, לא נוכל להאשים את טרנד החילזון הזוחל בהטרדה מינית. והרי הכול בעיני המתלונן, בהנאתו ובהסכמתו.
 
עוד פטנטים יפאניים
 
בשנים האחרונות אנו צפויות לעוד מרכיבי פלא. חלב של חמורים... סבון מאותו החלב... רק חבל, שהתרגיל הביזארי הנ"ל לא שפוי יותר. ואני מנדבת "חינם אין כסף" כמה חמורים שאני מכירה מהמגזר הגברי... וישנם הטוענים לשמן מעורם של הסוסים, שתן על הפנים (שכבר כתבתי על טרנדים ביזאריים בכתבותיי המוקדמות) ההוכחות המדעיות לכל אלה, הן אפסיות אבל למה דווקא מחיות - לא חראם?! הטרנד בארה"ב, שמנסה גם הוא לרדוף אחרי נעורים נצחיים, הינם תכשירי איפור מעוגיות "אוריאו" מרוסקות, קטשופ, סלק ושאר פירות צבעוניים. החשיבות והגישה לאמצעי שמירה על יופייה של האישה היפנית בכל אורחות חייה, שונה כמעט לחלוטין מההתייחסות האירופאית. האישה היפנית, תפנה לעצמה זמן איכות לטפח את עור פניה וללא שום התעסקות אחרת. לעולם לא תראה עם מסכת פנים "ביזארית" ככל שתהיה מנקה, מבשלת או מפטפטת בסלולארי, היא נהנית משעות של שקט, התבוננות אל תוך עצמה תוך עיסוי עור פניה או גופה. העיסוי היפני משולב בדרך-כלל עם לחיצות השיאצו. במקור נועד העיסוי לנשות האצולה היפני כחוויה מענגת גוף ונפש.
הטכניקה לעיסוי נקראת:"קימוצ'י"=ריקוד האצבעות. המאופיין בלחיצות על מרכזי העצבים.
העיסוי נעשה ע"י שימוש בשמנים הידרופילים על בסיס תה ירוק מאצ'ה, במשך כ-20  דק'. לאחר מכן, תנקה האישה היפנית את עורה עם קצף ניקוי, אשר יושהה על עור הפנים לעוד 5 דק' ותסיים את שלב הניקוי עם פילינג אבקתי מאבקת במבוק, אשר מסמל בתרבות היפנית חיים ארוכים וטוהר. ניקוי עורן נעשה באופן אובססיבי לאורך כל היום ומידי כמה שעות. רוב החברות הקוסמטיות אשר "תפסו" את עיקרון האובססיבית-קומפולסיבית מציעות מגוון של אבקות, המבוססות על סובין אורז NUKA- שלאחריהן ממשיכים בעוד כשלושה שלבים לפחות רק של ניקוי עור הפנים. אותה האבקה, הנמרחת על עור פנים לח תורמת להתקלפות ולהסרה של תאי עור מתים, תוך ריכוך העור. התרחיץ מוס זהה לתרחיץ הניקוי הקיצפי הידוע של חברת SR COSMETICS. והדמיון, במרכיביו הצמחיים והידועים ביעילותם. ביפן, מקובל מאוד לאכול אורז בכל ארוחה ואפילו בארוחת הבוקר. כך שבאופן טבעי חלק נכבד ממוצרי הקוסמטיקה יהיו תלויי האורז וחיות הים "הקטנות". אחד מהמעדנים היוקרתיים ביפן הוא "הפוגו"- אבו נפחא אשר ממנו מכינים שמנים לעיסוי הגוף.
שלב שלישי, הינו פילינג ביולוגי המורכב מחומצות, שתפקידן להמיס את הדבק הבין-תאי ולאחריו TONER לרענון הנקבוביות והחזרת ה-PH האפידרמאלי-הנורמלי.
וההמשך לעוד שבעה שלבים נוספים ואחרים. סרום חכם לעיסוי העור, סרום חכם לריכוך העור, ו-סרום חכם עוד יותר למניעת קמטים, גם מסביב לאזור העיניים. עד פה ודאי הבנתן את השיטה. קוסמטיקה בשכבות.
ולפני לכתן לישון אם בכלל, נשארו להן כמה שנות שינה. עיסוי עם קרם להפגת המתח ולחיזוק המערכת החיסונית. ומעליו קרם לילה שומני.
 
מנהגי הרחצה היפניים
 
תרבות האסתטיקה היפנית תומכת ו"מתעסקת" עם אברי הגוף "הממושמעים" ביותר. ישנה תוכנה חכמה לאסלה, היא שוטפת ורוחצת ומייבשת ומחטאת, את הנסתר והמוצנע ביותר. תרבות ההיגיינה הרקטאלית היפנית, זכתה ולא בכדי לתרועת שופרות ללא ריח. האסלות המסורתיות ביפן, הם מושב "לצים", שקשה שלא להתענג עליהן. המושב מחומם בטמפרטורת הגוף וכפתורים לחיצים משפריצים זרמים נעימים וחמימים התורמים להתרגעות רקטאלית, לאחר מאמץ היציאה מעבדות לחרות. מספרים על מוצארט המלחין, שאת יצירותיו הקלאסיות הטובות ביותר של חייו, המציא וכתב כשישב לבדו "בדד" תחת האסלה המוזהבת.
"חליל הקסם", "הדנובה הכחולה", "מוזיקה על פני המים" - וזו אכן השראה...
האסלות היפניות המאובזרות - בנויות למטרות קוסמטיות והטהרות, מתוך אמונה, כי סילוק פסולת גרעינית מהגוף, תורמת למיגור כל דלקת הגורמת להזדקנות מהירה של עור הפנים.
ופה אני טוענת, כי יש היגיון וצדק עורי לקוסמטיקה ריחנית מן התחת. ידוע לכולנו כי, מנהגי הרחצה היפנית משונים בהשוואה לתרבות ההיגיינה האירופאית. האישה היפנית טובלת את גופה באמבט לפני ארוחת הערב או ב"אונסן" שהם מעיינות חמים. אבל לפני כן, היא שוטפת ומשפשפת את גופה במקלחת ולאחר שניקיון גופה הוכח, נכנסת כל המשפחה ל"פורו", שיכול להיות גם בית מרחץ ציבורי. מזכיר במעט את המקווה הדתי. ומה עם החיידקים ומחלות העור למיניהן? לא חקרתי יותר מידי... כדי שלא אפגום חלילה בהנאה ובמסורת. היפנים מתייחסים בכבוד רב לגופם בשל האמונה בדת השינטו, הדוגלת בטהרת הגוף והנפש. למעשה היפניות ידועות בכמיהתן לצחות ולגוון בהיר עד לבן של עור פניהן. וההיגיון בכך נובע מהצורך להיחשב למעמד יוקרתי - עשיר ונחשק, חלומה של כל אישה. הגיישות "הגייקו" ותלמידותיהן "המאיקו" נהגו לצבוע את עורן בלבן וסימן של W על עורפן, וזאת כדי להדגיש את האזור הארוטי דבר שסימל את המעמד המכובד של הגיישה. הגיישה מתאפרת יום יום במשך כמה שעות באיפור כבד, כשאיפור העיניים שחור ומורכב מפחם.
כיום, לאחר שהתפתחה תעשייה שלמה של הלבנת העור, עדיין נצבעות הגיישות בעיקר במעמד של טקסים ואירועי חתונה מסורתיים.
מרכיב ההבהרה היפנית מורכב מצואת ציפור שיר בשם "אוגוישו". בשפתנו המתורבתת תכונותיה דומות לחומצה הקוז'ית ממשפחת ה-AHA. למראה "זוועתי" הוויזואליות נוכחתי לראות, נשים יפניות בעלות מראה שיניים שחורות. לשאלתי הסקרנית הוסבר לי כי השיניים הלבנות נחשבות למאפיין שאינו אסתטי וישנם נשים הצובעות עדיין את שיניהן בשחור.
 
בסוף היום

ובכן יקירותיי, היות ויתכן שלא קראתן בנשימה אחת את כל כתבתי, נסי לדמיין את עצמך בסוף היום, לאחר שהנך מותשת וכמהה לקצת שקט או לאמבט חם ומפנק ויאללה... תעזבו אותי כבר עם כל השכבות, תנו לי קרם 1 שעושה הכול...
ואני אולי אנסה פעם לחיות כמו היפנית המודרנית... אומנם אני קצת "בלונדינית" ובהירת עור, אבל הרי היפנית רוצה להראות כמונו? עם עור פנים בהיר, צעיר ונטול קמטים.
ואנחנו עוד נהיה הפתרון החכם והנכון!
 
 
שולי רודריג – מנכ"ל SR COSMETICS
אילוסטרציה: Signelements


הרשם עכשיו לקבלת ניוזלטר של יופי!
דואר אלקטרוני
שם פרטי
שם משפחה

 
הפניה אליך היא בדיוור ישיר, עפ"י מאגר מידע רשום, משרד המשפטים, מס' 700062886 | זכותך להסיר את שמך בכל עת, באמצעות קישור הסרה שנשלח בתחתית כל מייל | אנחנו מתחייבים לכבד את פרטיותך, ולא להעביר את פרטיך לשום גוף אחר | מסירת פרטיך תלויה אך ורק ברצונך לקבל מידע שוטף, בנושאים הקשורים לענף היופי.
__________________________________________________________________________________________________________________________

קראתם ונהניתם? פרגנו לנו בשיתוף או בלייק!

 

Go Back  Print  Send Page

 
 
 
כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי, או אחר | חומר פירסומי המופיע באתר הינו באחריות החברות המפרסמות בלבד.
© כל הזכויות שמורות 

 הוספה למועדפים   |   חזור למעלה   |   הפוך לעמוד הבית   |   מפת האתר   |    

לייבסיטי - בניית אתרים